ניתוח לא הצליח - האם זאת רשלנות?
כלל ידוע ברפואה כירורגית הוא שלא ניתן להבטיח הצלחה ודאית בכל סוגי הניתוח הקיימים.
מדע הרפואה הוא אינו מדע מדויק וגוף האדם עשוי להעמיד גם בפני המנתח המוכשר ביותר אתגרים בלתי פתורים.
באופן טבעי, כאשר ניתוח לא מצליח מתעוררת תחושה לא קלה בקרב המנותח ובני משפחתו.
כאשר חוסר ההצלחה מלווה בנזקים גופניים של ממש ואף בהידרדרות מהמצב שקדם לכניסה לניתוח, עולה השאלה האם ניתן לתבוע פיצויים בגין הכישלון בעילת רשלנות רפואית?
בשאלות אלה בדיוק, בחרנו להתייעץ עם עורך הדין עופר סולר, מומחה ידוע שם בתחום הרשלנות הרפואית, ומי שמייצג תובעים בתביעות נזיקין לאחר ובעקבות הליכים רפואיים וביניהם ניתוחים שנכשלו.
לא תמיד אפשר וכדאי לתבוע...
עו"ד סולר מסביר כי על מנת שניתוח לא מוצלח יוכר כמקרה של רשלנות רפואית של הרופא והצוות המנתח יש להוכיח התגבשות של אחת מעילות הרשלנות המוכרות בחוק או בפסיקה.
עילת הרשלנות הרפואית מורכבת מהפרת חובת הזהירות הקונקרטית והכללית של הרופא במקרה הספציפי והפרת החובה לפעול באותה דרך בה היה פועל רופא סביר בנעליו של הרופא המנתח.
חובת הזהירות
מושג זה מוכר כמושג שסתום המבקש לקבוע מתי ראוי לקבוע כי לרופא המנתח יש אחריות שלא לנהוג ברשלנות בהליך הניתוח.
ברובם המכריע של המקרים קיימת תמיד חובת זהירות בין רופא למטופל.
קראו בהרחבה: על חובת הזהירות בנזיקין
החובה לפעול בסבירות
כדי לבסס עילת רשלנות כנגד הרופא המנתח עלינו להוכיח כי לא פעל כפי שמצופה מהרופא הסביר בנעליו – רופא עם מידת ניסיון וידע דומים לשלו בסיטואציה זהה.
בחינת התנהלותו של הרופא מתחילה כבר בשלב הקודם לניתוח.
חובתו לפרוש בפני המנותח את מגוון האפשרויות העומדות לפניו כולל פירוט והבהרה של הסיכונים והסיכויים הנמצאים בכל קטגוריה.
אם לא עשה זאת קיימת חזקה משפטית כי לא קיבל הסכמה מדעת לביצוע הניתוח – באופן שמנוגד לחוק זכויות החולה!
חשוב לציין כי חתימה על מסמך ויתור או הצהרה כזו או אחרת לפני הניתוח אינה מספיקה כשלעצמה כדי למלא את חובת הגילוי של הרופא המנתח.
חובה עליו לגבות אותה בהסברים מפורטים ובוידוא כי המטופל מבין לעומק את ההליך אליו הוא נכנס.
חובה זו אף גוברת בהליכים אלקטיביים בהם לא קיימת בעיה בריאותית משמעותית המחייבת את הניתוח.
בפסק הדין כהן נ' שירותי בריאות כללית פוצתה אישה בגין ניתוח שכשל לאחר שבית המשפט קיבל את טענתה כי לא הסכימה הסכמה מודעת לעבור את ההליך הכירורגי שאותה עברה.
העובדה שחתמה על הצהרה כי הינה מבינה את שהוסבר לה לא הוכרה כמספקת על ידי בית המשפט.
קבלת החלטות בעת הניתוח
עו"ד סולר ממשיך ומסביר כי על הרופא המנתח לקבל החלטות מקצועיות ולפעול כפי שהיה פועל רופא סביר עם רמת מקצועיות וידע דומים לשלו, וזאת לכל אורך שלבי ההליך הרפואי.
אם הניתוח כשל, יש להראות כי הרופא ביצע פעולות שאינן מתאימות לרופא סביר וכי קיים קשר סיבתי ברור בין הרשלנות לנזק שנגרם.
עם זאת, פעמים לא מעטות עלול הניתוח שלא להצליח מבלי שתקום למנותח עילה כלשהי כנגד הצוות הרפואי או בית החולים. זה טיבה של סטטיסטיקה.
לסיום מסביר עורך דין סולר כי לאור העובדה שקיימים אין ספור הליכים כירורגיים וניתוחים פולשניים, ולאור ריבוי המקרים של פגיעות וניתוחים שנכשלים ואפילו בצורה חלקית, מוטב לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני בכל מקרה של פגיעה בניתוח.
אין לקבל החלטות לבד וכמובן שמוטב שלא לפנות אל הרופאים, קופת החולים או בית החולים מבלי לקבל ייעוץ משפטי מקדים.
לעורך דין עופר סולר 3 סניפים ברחבי הארץ: בחיפה, באר שבע ובמרכז עזריאלי בתל אביב. אנו מודים לעו"ד סולר על שיתוף הפעולה בהכנת הכתבה.
קיראו בהרחבה: רשלנות רפואית בניתוח להגדלת חזה |