האם לפנסיון כלבים אחריות בנזיקין?
רבים מאתנו מגדלים כלבים באהבה גדולה, אנו מעניקים להם מזמננו, כספנו, ומטפלים בהם במשך שנים טובות.
עם זאת, גם כאשר מטפלים בכלבים, לעיתים אנו גם נעזרים בסיוע חיצוני מפעם לפעם מפאת חוסר ברירה. כך לדוגמא קורה כאשר אנו טסים לחו"ל, ובלית ברירה אנו משאירים את כלבנו בפנסיון לכלבים.
עם זאת, מה קורה בסיטואציה בו השארנו את כלבנו בפנסיון כלבים, ולאחר שהותו של הכלב שם, התדרדר מצבו הבריאותי, עד לכדי מוות? האם לפנסיון הכלבים אחריות? מהי חובת הזהירות של פנסיון הכלבים? האם ישנה חקיקה שמסדירה את החובה וזהירות של פנסיוני כלבים?
מקרה שהיה כך היה...
בבית משפט לתביעות קטנות, במסגרת הליך ת"ק (חי') 14159-11-13 אהד איתם נ' ברוש הרצברג, נדון מקרה של בעלים שהשאיר את כלבו בפנסיון כלבים, טס לחו"ל, חזר ארצה או אז הבחין כי כלבו אינו חש בטוב.
הבעלים פנה לאחר חמישה ימים לרופא אחד, שסייע בידו, אל ללא תועלת. לאחר מכן הוא פנה לעוד רופא שביצע לרופא טיפול במעיים עקב חשד לזיהום. מה שהתברר הוא כי בעת שהכלב שהה בפנסיון הכלבים, הוא אכל חפצים בפנסיון, לרבות קירות, נעליים ובגדים.
עסקינן בפנסיון שפעל ללא כלובים, אלא בבית של משפחה שעסקה גם במתן שירותי פנסיון לכלבים.
אכן, כתוצאה מאותם החפצים התדרדר מצבו הבריאותי של הכלב, כאשר גם הניתוח שנעשה בגופו לא סייע בידו והוא מת.
הבעלים, הגיש תביעה נגד הפנסיון בטענה של רשלנות בטיפול, לטענתו הפנסיון אחראי לכך שכלבו לא יאכל דברים מהרצפה לרבות לא בגדים ושאר חפצים.
כפועל יוצא, טען הבעלים כי לפנסיון חובת זהירות בנסיבות כאלו, והוא הפר אותה ברשלנות, רשלנותו היא שגרמה למותו של הכלב.
הבעלים תבע פיצויים בסך של 12,000 ₪ לערך הכוללים את עלות הפנסיון, ועלות הטיפולים הרפואיים אותם שילם.
הפנסיון מנגד, טען כי אין להטיל עליו כל אחריות, שכן הכלב עזב את הפנסיון כאשר מצבו הבריאותי היה תקין.
עוד טען, כי הכלב סבל מאוד בפנסיון עקב געגועים לבעליו וזה מה שגרם לו לאכול דברים מהרצפה, מדובר באקט של לחץ שמתבטא אצל כלבים. בנוסף, טען הפנסיון כי היה ער למצבו ולא בכדי הגדיל את כמות הטיולים עם הכלב, וההשגחה עליו.
מידת האחריות לפי חוק השומרים
בישראל קובע חוק השומרים התשכ"ז - 1967 כי ישנם כמה סוגי שומרים, יש שומר שכר ויש שומר חינם.
שומר חינם אינו אחראי לנזקים שנגרמו לנכס אותו עליו לשמור, אלא אם נגרם הנזק לרכוש שברשותו ברשלנותו שלו בלבד.
מנגד, על שומר שכר מוטלת אחריות לפצות בעלים של נכס עליו הוא מונה לשמור. כמו כן, קובע החוק אחריות על מי שנוטל נכס בהשאלה.
הכרעת בית המשפט
בית המשפט התפנה לדון ולהכריע בשאלות שהועלו לעיל, לאמור: האם חלה חובת זהירות על הפנסיון למצבו הבריאותי של הכלב, והאם הפנסיון התרשל.
תחילה בחן בית המשפט את תחולת החקיקה בישראל על פנסיוני כלבים, שבעקבותיה הוא מגיע למסקנה הנכונה הבאה:
"מעמדו של פנסיון לכלבים, אינו מוסדר בחוק. אין מדובר בעיסוק הטעון רישיון (אין הכוונה לרישיון עסק, אלא חוק המגביל/מגדיר/מתווה עיסוק ספציפי), [...] ואין מדובר בעיסוק המצריך הכשרה מסוימת או עמידה בתנאי סף מסוימים. די לו לאדם שיחליט שמעוניין הוא לפתוח כלבייה/פנסיון לכלבים, והוא אף אינו נדרש לעמוד בכל סטנדרט, ידע או בחינת היכולת לעשות כן – די לו שיבקש רישיון עסק".
באשר לתחולה החוקית הרלוונטית לפנסיון לכלבים, קובע בית המשפט כי פנסיון לכלבים דינו "כשומר שכר", לאמור: "ניתן להגדיר את מפעיל הפנסיון כ"שומר שכר", לפי חוק השומרים, שכן הוא מנהל עסק של פנסיון לכלבים, וברור מאליו, כי מפעיל פנסיון אינו מקבל את הכלבים למשמורתו, כשומר חינם.
באשר לאחריותו של הפנסיון קובע בית המשפט:
"מבחינת "טווח הסיכונים הרלוונטיים לשמירה על בעלי חיים", אני קובע כי על הנתבעת מוטלת חובת הזהירות למנוע בליעתם של חפצים אשר בליעתם מהווה סכנה ישירה לחיי החיות שבמשמורתה; וככל שהמתקן (הלא-מפוקח ולא מוסדר בהוראות חקיקה מפורטות) אינו מותאם לטיפול בכלב, הרי שלא היה עליה לקבל כלבים שאין יכולת התמודדות מולם, או מול שלל המצבים האפשריים".
בית המשפט אף קובע כי העובדה שהפנסיון בחר להתנהל ללא כלובים, רק מעצים את גודל רשלנותו.
עם זאת, בית המשפט הטיל אחריות גם על התובע משום שהוא לא דיווח לרופא הראשון אליו פנה, על כך שכלבו בלע חפצים, מה שמנע מהרופא הראשון לתת טיפול נכון לכלב בזמן אמת, וככל הנראה תרם תרומה מאוד משמעותית למותו.
בית המשפט הורה לפצות את התובע בסך של 3662 ₪ בלבד, בשים לב לסכום שנתבע מלכתחילה.
קראו בהרחבה: תביעת נזיקין בעקבות התחשמלות של ילד |