חובת הזהירות במקרי רשלנות רפואית
חובת הזהירות הנה האלמנט הראשון שיש להוכיח בתביעות נזיקין בעילת רשלנות רפואית, המהוות באופן כללי חלק מתחום דיני הנזיקין על מנת לחייב את הנתבע באחריות לנזק לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968.
תביעות רשלנות רפואית המהוות תחום ייחודי של דינים אלו מבוססות על העוולה הכללית ולכן, גם במסגרתן ישנו הצורך להוכיח ראשית את קיום החובה.
חובת הזהירות בכל התביעות נחלקת לחובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית. חובת זהירות מושגית משמעה כי המזיק חב באופן כללי חובת זהירות ביחס לניזוק.
קיום החובה נבחן באופן כללי לפי מבחן אובייקטיבי של צפיות שנקרא גם, מבחן האדם הסביר שבוחן האם אדם סביר היה צריך לחשוב על כך, שכתוצאה המעשה שעשה או לא, יתרחש נזק באותה מידה כפי שנגרם.
קיראו: תסמונת אשרמן בגלל גרידה מיותרת
בתביעות רשלנות רפואית, מכונה המבחן גם מבחן הרופא הסביר. כיום מקובל שביחסים שבין רופא למטופל קיימת באופן עקרוני חובת זהירות מושגית.
חובת זהירות קונקרטית משמעה שבנסיבות המסוימות של האירוע ובין אותם מזיק ונפגע מסוימים קיימת חובת זהירות ולכן, חובה מסוג זה נבחנת על ידי הנסיבות המדויקות של אותו מקרה. באופן זה, חובת זהירות קונקרטית לא תחול באופן אוטומטי ביחסים בין רופא ואדם אחר, אלא רק במצבים בהם הרופא היה יכול לקחת בחשבון שהנזק יתרחש.
הפרה של חובת הזהירות מתרחשת כאשר קיימת סטייה מאמות המידה המקובלות בטיפול הרפואי באותו תחום. אודות הסטנדרטים הראויים לומד בית המשפט מחוות דעת של רופא המתמחה במקצוע הרפואי הרלבנטי, אותה יש להגיש יחד עם כתב התביעה.
הפרה של חובת הזהירות מהווה אחת מאותן עילות לתביעה בגין רשלנות רפואית יחד עם הפרת חובה חקוקה מכוח חוק זכויות החולה תשנ"ו-1996. יחד עם זאת, על מנת לזכות בסעד הפיצויים בגין הנזק שנגרם צריך להוכיח לא רק את קיומה של חובת הזהירות והפרתה אלא גם את שאר יסודות העוולה הכוללים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי לנזק הנטען.
פסק דין לדוגמא - חובת הזהירות בנזיקין
הבאנו כדוגמא את הדיון בהליך ע"א 11035/07 שירותי בריאות כללית נ' אביטן – בשנת 2000 אובחן בראשו של המשיב גידול, לאחר שהלה נבדק כמה פעמים על ידי הרופאים המועסקים על ידי המערערת לפני שהתגלה הגידול בשל סחרחורות וכאבי ראש שהחמירו במשך הזמן, כאשר בהתאם לייעוץ הנוירולוגי נשלח לבדיקת הדמיה בה אובחן הגידול.
המשיב הגיש באמצעות עורך דין ובעקבות המקרה המתואר תביעת נזיקין בעילת רשלנות רפואית לבית המשפט המחוזי בירושלים שקיבל את תביעתו וקופת החולים הגישה ערעור.
בדיון בערעור נקבע כי שהמערערת אחראית לנזקים בשל התרשלותה באבחון, הדגיש את חובת הזהירות המוגברת של רופא המשפחה וקבע למשיב פיצויים בסך 1,515,015 שקלים.
המערערת טוענת בין היתר כי בית המשפט שגה באשר לנכות התפקודית שנגרמה, שיעור הפיצוי ואחריותה לנזקים.
בית המשפט העליון בראשות כבוד השופטת עדנה ארבל דחה את הערעור והתייחס לחובת הזהירות המושגית והקונקרטית של המערערת בציינו שכאשר המשיב התלונן על הכאבים כל פעם מחדש היה על רופא המשפחה לבחון את אפשרות הקיום של מחלות נדירות יותר ובכך שהדבר לא נעשה הופרה חובת הזהירות כלפי המשיב.
המאמר נכתב על ידי: עורך דין עופר סולר - מומחה רשלנות רפואית |