תאונת עבודה בבית חולים בעקבות הפרת חובת הזהירות

לא אחת נידונה בפסיקה השאלה עד היכן משתרעת חובת המעביד לדאוג לביטחונו של העובד ולשלומו?

נושא זה שב ועולה בפני מערכת המשפט במסגרת תביעות נזיקין אשר עניינן תאונות עבודה.

פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בעניין אבו רקייק עסמיהאן נ' מדינת ישראל משרד הבריאות עסק בתביעה שהגישה אבו רקייק כנגד הבעלים והמנהלת של בית החולים אסף הרופא בו עבדה ובו נגרמו לה נזקי גוף עקב תאונת עבודה.

פרטי המקרה

אבו רקייק עבדה במהלך שש עשרה שנים בתפקיד עובדת ניקיון בבית החולים אסף הרופא.

 ביום קרות האירוע, 05.05.99 עבדה בניקיון במכון "אינדו" בשעה 14:30, לאחר שעות הפעילות. 

המכון ממוקם בקומת הקרקע במבנה בעל חלונות מסורגים וחלונות שאינם מסורגים ולו שתי כניסות, כאשר בכניסה הצדדית מפתחות הנמצאים בדרך כלל בחור המנעול.

באותו יום הדלת הראשית היתה נעולה, אבו רקייק השתמשה במפתחות שברשותה לפתיחת הדלת והחזירה אותם לכיסה.

היא החלה לנקות את החדר שליד השירותים ואז שמעה רעשים מגיעים מכיוון המכון עצמו. אבו רקייק ראתה אדם שחשבה לרופא אך היה פורץ, היא פתחה עימו בשיחה אך הוא ניסה לתקוף אותה ולתפוס בחולצתה.

אבו רקייק החלה לרוץ לכיוון הכניסה הצדדית. המפתחות היו בדלת והיא פתחה אותה ורצה החוצה. תוך כדי הריצה נפלה שלוש מדרגות כאשר גופה משתטח על שאר המדרגות וראשה נחבט ברצפה.

אבו רקייק בלמה את הנפילה עם ידה השמאלית, ידה הימנית וחזה וכך השתפשפה במקומות אלה ובמצחה. בעוד היא שרועה על הרצפה הפורץ שרץ אחריה קפץ מעליה וברח.

אבו רקייק דיווחה לממונות עליה על האירוע והן לקחו אותה לקבלת טיפול ראשוני.

טענות הצדדים והכרעת בית המשפט בתביעה בגין תאונת עבודה

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי גרסת התובעת שקרית ולא הודתה בדבר פרט לעובדה שאבו רקייק דיווחה לממונות עליה אודות האירוע.

בית המשפט נדרש לשתי שאלות, האחת: האם האירוע התרחש כפי שתיארה אותו התובעת? והשניה: האם על המעביד חלה חובה למגן את מקום העבודה ולהבטיח את בטחון מקום העבודה של העובד?

בית המשפט מצא את עדותה של התובעת אמינה וציין את העובדה כי התובעת דיווחה לממונות עליה באופן מיידי.

באשר לאי דיוקים שנמצאו בעדות ולגביהם טענה הנתבעת קבע בית המשפט כי אין מדובר באי דיוקים הפוגמים באמינותה של התובעת.

הנתבעת טענה כי בתעודת חדר המיון לא דיווחה התובעת על הנסיבות החריגות שהביאו לפציעתה.

לעניין זה קבע בית המשפט, כי הנתבעת נמנעה מלהביא עדויות של הרופא שטיפל בתובעת ושל הממונות עליה ולכן הדבר פועל לרעתה במאזן הראיות.

עוד טענה הנתבעת, כי התובעת לא פנתה למשטרה אך בית המשפט קבע שזו היתה דווקא חובת המעסיקה  - הנתבעת.

מאחר והנתבעת לא הצליחה להביא עדות באשר לאמצעי הבטיחות שהיו קיימים בעת התאונה קיבל בית המשפט את גרסת התובעת בנושא.

באשר לחובת הזהירות קבע בית המשפט, כי במקרה הנדון קיימת חובת זהירות כללית (מושגית) אשר מחייבת לצפות אפשרות של התרחשות נזק שכזה.

נוכח האמור נפסק, כי היה על המעסיקה הנתבעת לדאוג לסביבת עבודה בטוחה עבור התובעת וכחלק מכך לוודא כי העובדים יכולים לבצע את עבודתם בתנאי הבטיחות המיטביים בהתאם לנסיבות.

מאחר וידוע כי בבית החולים אירעו פריצות רבות - פריצה לחודש בממוצע, נפסק כי הופרה גם חובת הזהירות הקונקרטית (ספציפית למקרה זה) ועל הנתבעת היה להתקין אמצעי מיגון אלמנטאריים.

לפיכך קבע בית המשפט כי על הנתבעת המעסיקה לפצות את התובעת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה עקב תאונת עבודה.

לחצו לקריאת פסקי דין נוספים העוסקים בחובת הזהירות: 

תביעת נזיקין - התחשמלות ילד

תאונת עבודה בעקבות חשיפה לחומרים מסוכנים

חשיבות קבלת ייעוץ משפטי בתביעות בגין תאונות עבודה

פנייה לקבלת ייעוץ משפטי סמוך לאחר מועד התרחשות תאונת עבודה עשויה למנוע ממך טעויות ושגיאות בהתנהלות מול ביטוח לאומי ומול המעסיק כאחד.

לפיכך, מומלץ לפנות בהקדם אל עורך דין בעל ניסיון בתחום זה, לקבלת סיוע משפטי מקצועי.

המאמר נכתב על ידי עורך דין עופר סולר, המתמחה בייצוג נפגעי תאונות עבודה.