תביעה בעקבות רשלנות בניתוח להגדלת חזה

הניתוחים הפלסטיים - אסתטיים אשר הפכו נפוצים בשנים האחרונות, אינם עולים יפה תמיד.

כאשר התוצאה אינה משביעת רצון ולא מספקת את המטופל או המטופלת עולה לעיתים טענה בדבר רשלנות רפואית בביצוע הניתוח ובעניין קבלת הסכמה מדעת של המטופל לעבור את הניתוח, על הסיכונים הכרוכים בו.

פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בירושלים בתיק מלחי ליאת נגד ד"ר רובינפור מנצור ואמריקן מדיקל סנטר בע"מ, עסק בתביעה שהגישה התובעת כנגד הרופא שניתח אותה בניתוח קוסמטי ונגד המרכז בו נותחה, בעילה של רשלנות רפואית עקב נזקי גוף שנגרמו לה בעקבות הניתוח.

נסיבות המקרה

מלחי, ילידת 1975, פנתה אל הנתבע בשנת 1997 בבקשה לעבור ניתוח להגדלת שדיים.

ראוי להדגיש, כי ניתוח מסוג זה נחשב לניתוח אלקטיבי, קרי אינו מתבצע כהליך חירום למטרת הצלת חיים אלא כניתוח אסתטי תמורת תשלום כספי.

גם בניתוח כזה, כמו בכל הליך רפואי אחר, נדרש הגורם המטפל לקבל את הסכמת המטופל לביצוע הטיפול.

לצורך השגת הסכמה מדעת אמיתית אין די בכך שהמטופל יחתום על מסמך המאשר את ביצוע הטיפול.

על הגורם המטפל להסביר למטופל את הסיכונים והסיכויים הכרוכים בהליך, שכן רק באופן זה מתמלאים יסודותיה של דרישת ההסכמה.

הניתוח הראשון בוצע לתובעת ביום 25.10.97 ובו הוכנסו לשדיה שתלים בנפח של 275 סמ"ק - ניתוח זה לא עלה יפה ולאחר שנה בוצע ניתוח מתקן.

ביום 24.02.00 חזרה מלחי אל הרופא המטפל בבקשה להגדיל את חזה פעם נוספת, אך הוא סירב לעשות כן.

לאחר שחזרה והפצירה, הסכים לבצע את הניתוח ולהכניס לשדיה שתלים בנפח 375 סמ"ק, אך גם ניתוח זה לא עלה יפה ולאחריו בוצע ניתוח מתקן נוסף.

התובעת הגישה תביעה בעילת רשלנות רפואית כנגד הרופא שניתח אותה וכנגד המרכז הרפואי בו בוצע הניתוח.

פרופ' שפיר, המומחה הרפואי מטעם הנתבעת בתחום כירורגיה פלסטית, וד"ר גולן, המומחה מטעם ההגנה, סברו שיש לבצע ניתוח חמישי מאחר ולטענת התובעת השדיים מצולקים ובלתי סימטריים.

עוד טענה התובעת, כי הנתבע לא קיבל את הסכמתה לביצוע הניתוח וגרם לה נזק אסתטי ונפשי.

פסיקת בית המשפט

בית המשפט קבע, כי טופס ההסכמה צריך לכלול את כל הסיכונים הצפויים ברמת הסתברות גבוהה וכי מאחר והסיכון שנגרם לבסוף  - "הקופסית" - צפוי ברמה הסתברותית שכזו, הרי שהיות ולא נכלל בטופס עליו חתמה התובעת, לא עמד הנתבע בחובתו לקבל הסכמה מדעת.

בין הצדדים לא התגלעה מחלוקת, כי הניתוח הראשון בוצע ביוזמת התובעת וכן, כי במקרים רבים נוצרת מעין "קופסית" בשד לאחר הניתוח הדורשת ביצוע של ניתוח מתקן.

הנתבע טען, כי הסביר זאת לתובעת אך הסיכון האמור לא צוין בטופס ההסכמה.

בניתוח השלישי הוסיף הנתבע את הסיכון בכתב יד, אך תוצאות הניתוח היו חמורות מהצפוי.

עוד קבע בית המשפט, כי הנתבע התרשל כלפי התובעת מאחר ורופא סביר לא היה מסכים לביצוע הניתוח השלישי גם לאחר תחנונים מצד המטופל וכי היה על הרופא לצפות פגיעה אסתטית ונפשית.

לפיכך קבע בית המשפט, כי לתובעת נכות נפשית בשיעור 10% ונכות תפקודית בשיעור 10% ופסק את סכום הפיצויים כדלקמן:

-    כאב וסבל: 200,000 ₪.
-    הפסד שכר לעבר: 14,000 ₪.
-    הפסד שכר לעתיד: 166,000 ₪.
-    עזרת הזולת: 5,000 ₪.

סך סכום הפיצויים עמד על 385,000 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 77,000 ₪ והוצאות משפט.

חשיבות קבלת ייעוץ משפטי

ניהול תביעת רשלנות רפואית הינו עניין מורכב אשר דורש ידע וניסיון.

כדי למצות את מירב זכויותיך המשפטיות באופן מיטבי, כדאי לפנות כבר בראשית הדרך אל עורך דין מומחה בתחום רשלנות רפואית.

המאמר נכתב על ידי עורך דין עופר סולר, המתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית.

לחץ כאן לקריאה מורחבת בנושאים:

רשלנות רפואית באי מניעת לידה מוקדמת

רשלנות רפואית בביצוע ביופסיה

התרשלות בית חולים בגרימת נזק ראייתי בלידה

נגרם לך נזק גוף בעקבות רשלנות רפואית? 

פנה בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי