רשלנות רפואית באי מניעת לידה מוקדמת

המאמר נכתב על ידי עורך דין עופר סולר, אשר עוסק בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בישראל

פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים בעניין פילבר גלעד, פילבר רוני, עיזבון המנוחה אורית פולק ז"ל, פילבר עמיחי וקופת חולים לאומית נ' מרכז רפואי שערי צדק עסק בתביעה שהגישו התאומים שנולדו למנוחה, אביהם וקופת החולים שסיפקה להם שירותי בריאות כנגד המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. 

התביעה הוגשה בגין נזקים אשר נגרמו לילדים עקב רשלנות רפואית של המרכז.

לחץ כאן לקריאה בנושאים: 

רשלנות רפואית בניתוח פלסטי להגדלת חזה

התרשלות בית חולים בגרימת נזק ראייתי בלידה

עיקרי העובדות והטענות המשפטיות

אורית, ילידת 1973 עברה טיפולי הפריה במרכז הרפואי על ידי פרופסור דיאמנט.

ביום 02.01.95, כשהיא בשבוע ה 26 להריון חשה בכאבים מחזוריים והתקשרה לפרופסור דיאמנט אשר הפנה אותה לחדר הלידה במרכז.

היא הגיעה למרכז בשעה 23:35 ונבדקה ע"י ד"ר רב-הון, אשר רשם שהיא סובלת מכאבים מיום לפני כן שנעשו תכופים יותר, צוואר רחם קצר חדיר ללא לחץ, עם צירים בתדירות של כל 6-7 דקות.

ד"ר רב-הון הורה לחבר אותה לאינפוזיה ולמוניטור למשך שעתיים וחצי.

בבדיקה שנערכה בשעה 02:30 נבדקה אורית על ידי ד"ר יעל אורנרייך, אשר קבעה שיש לתת נר מעכב לידה (אינדומד), לאחר חצי שעה הועברה למחלקה לסיבוכי הריון ורק בשעה 04:00 חוברה מחדש למוניטור.

בשעה 06:30 נבדקה שוב אורית על ידי ד"ר אורנרייך ורק בשעה 09:50 נבדקה על ידי פרופסור דיאמנט, אשר אבחן פתיחה גמורה והחליט על ביצוע ניתוח קיסרי.

בחלוף כשעה נולדו התאומים כשהם במצב כללי טוב.

לאחר מכן התפתחו אצלם סיבוכים שונים - רוני סובלת משיתוק מוחין ופיגור שכלי קשה ואילו גלעד מפיגור התפתחותי בדרגה קלה והוא מתפקד במצב קרוב לתקין.

לטענת התובעים, הטיפול הרפואי שקיבלה אורית סמוך ללידה היה לוקה בחסר ואילו הנתבע טוען, כי אורית קיבלה טיפול מקצועי וכי גם מתן תרופות נוספות למניעת לידה מוקדמת לא היה מונע את הנזקים מהם סובלים התאומים.

כאחד עשר יום לאחר הגשת התצהירים, ביום 30.05.99, נהרגה אורית בתאונת דרכים.

כתב התביעה בנושא טענת הרשלנות הרפואית תוקן וכתב תביעה נוסף, הכולל את התובעים בכתב התביעה המקורי וכן תובעת נוספת, ביתה הקטנה של המנוחה, הוגש כנגד מגדל חברה לביטוח ואבנר בעילה של נזיקין תאונות דרכים.

אחת הטענות אשר הועלתה בתביעה בעניין תאונת הדרכים, היא שייגרם נזק ראייתי במידה ולא יתקבל תצהיר המנוחה בתביעת הרשלנות הרפואית, והדיון בשתי התביעות אוחד.

בית המשפט המחוזי קבע כי התצהיר לא ישמש כראיה בתביעת הרשלנות הרפואית.

גם בערעור שהוגש לבית המשפט העליון נקבע כי התצהיר אינו קביל, אך עם זאת, במידת הצורך יהיה ניתן להשתמש בו בתביעה בעניין תאונת הדרכים.

לאחר מכן פוצל הדיון ופסק הדין שמובא כאן עוסק בשאלת אחריות בית החולים בנושא רשלנות רפואית בלידה.

לטענת התובעים, בית החולים התרשל בכך שלא איבחן כי מדובר בלידה מוקדמת, לא התייחס להריון כהריון בסיכון, לא נקט כל פעולה לדחיית הלידה, לא נקט באמצעים לזירוז הבשלת ריאות העוברים באמצעות מתן סטרואידים, לא ערך די בדיקות ומעקבים אחר היולדת מרגע קבלתה ועד מועד הלידה וניהל רישום בלתי מספק אשר גרם לנזק ראייתי.

הנתבע טען מנגד, כי פעל בצורה סבירה ומקצועית וכי כל פעולה אחרת לא היתה מביאה לתוצאה שונה, שכן נזקי התאומים נובעים משלב ההריון בו נולדו.

פסיקת בית המשפט

בית המשפט קבע כי בית החולים יכול וצריך היה לאבחן את הלידה המוקדמת, לא נתן משקל הולם לכאבי המנוחה, לא ביצע בדיקה וגינאלית, לא בדק את המנוחה לאחר השעה 02:30 ולא ניהל רישום רפואי נאות ובכך הפר את חובת הזהירות כלפי התובעים.

עם זאת קבע בית המשפט, כי מצבם של התאומים נובע מפגות קיצונית ולא מרשלנות הנתבע, שכן גם אם הייתה הלידה מאובחנת ניתן היה לעכבה 48 שעות לכל היותר ואף אם היו נותנים לתובעת סטרואידים הרי שהסיכוי להפחתת נזקם של הילודים הינו מזערי.

אשר על כן קבע בית המשפט כי אמנם התגלתה התרשלות בטיפול אך לא מתקיים קשר סיבתי בין התרשלות זו לבין הנזק שנגרם.

לפיכך דחה בית המשפט את התביעה, אך לאור התנהלות התובע לא פסק לו הוצאות.

נפגעת בעקבות רשלנות רפואית? 

פנה בהקדם אל עורך דין המתמחה בתחום לקבלת יעוץ משפטי

קרא בהרחבה על רשלנות רפואית בביצוע בדיקת ביופסיה