חבות בית חולים ברשלנות בלידה עקב גרימת נזק ראייתי

שיתוק מוחין עלול להיגרם בשל מיגוון סיבות ובין היתר עקב מצוקת עובר בלידה, פגות, זיהום ברחם ועוד. 

הפרעה זו מתבטאת בנזק שכלי ומוטורי ובנכות קשה הנגרמים לילוד, ומהווה נושא לתביעות משפטיות בהן נדרש ליווי מקצועי על ידי עורך דין רשלנות רפואית.

באחד המקרים אשר הגיעו לפתחו של בית המשפט כתביעה בעילת רשלנות רפואית  נגרם לתינוקת שיתוק מוחין עקב התרשלות רופא בית החולים אשר בדק אותה, לאחר שהאם הופנתה לחדר מיון על ידי רופא בקופת חולים מאוחדת.

נסיבות המקרה וטענות התביעה

ההתרשלות הנטענת ארעה בחדר המיון בקביעת גיל העובר ובשחרור האם לביתה ללא ביצוע בדיקת מוניטור.

במקרה זה התעוררה השאלה האם אלמלא ההתרשלות ובמידה והיו נערכות הבדיקות המתאימות, ניתן היה למנוע את את הנזק של שיתוק המוחין בדרך של מתן סטרואידים?

אף שסוגיה זו נותרה ללא מענה, קבע בית המשפט כי היולדת זכאית לקבלת פיצויים.

בנסיבות המקרה האם הגיעה לבית החולים הלל יפה בשבוע ה 27 להריונה, כאשר סיבת ההגעה היתה בשל דימום. לאחר בדיקתה הוחלט לשחררה לביתה וזאת לאחר שנקבע כי היא נמצאת בשבוע ה 17 להריון.

למחרת היום חזרה האם לבית החולים בשנית והוכנסה לחדר הלידה בשל דימום והופעת צירי לידה. בפעם הזו נקבע כי היא נמצאת בשבוע ה 27 להריונה והתינוקת נולדה כשהיא סובלת משיתוק מוחין.

בערעור לבית המשפט העליון טענה האם, כי עקב התרשלות הרופא בכך שלא טרח לבדוק את גיל העובר נוצר רצף מחדלים אשר הוביל לגרימת שיתוק מוחין לתינוקת.

בית המשפט המחוזי פסק, כי על אף טעותו של הרופא הבודק בעניין גיל העובר והעובדה שהדבר עולה כדי רשלנות רפואית, לא קיים קשר סיבתי בין התנהלות זו לבין שיתוק המוחין שנגרם לתינוקת, וזאת כיוון שלא היו סימנים ללידה מוקדמת, כגון היעדר דימום, היעדר פעילות רחמית, צוואר רחם סגור ועוד, ומשכך לא קם הצורך באשפוז היולדת.

האם טענה בפני בית המשפט העליון, כי יש להעביר את נטל הראיה למשיבה כיוון שהתרשלות בית החולים גרמה לכך שהאם לא חוברה למוניטור ולכן לא ניתן היה להבחין בקיום סימני לידה מוקדמת.

במידה וסימנים אלה היו מאותרים, קיימת היתה אפשרות לעכב את הלידה ולתת לאם סטרואידים, אשר באמצעותם היה ניתן, בסבירות גבוהה, למנוע מצב של שיתוק מוחין.

פסיקת בית המשפט העליון

בית המשפט נדרש למספר סוגיות: האם היה צורך בביצוע בדיקת מוניטור? האם ניתן היה לגלות בבדיקה שכזו סימנים ללידה מוקדמת? האם התקיים צורך לתת ליולדת סטרואידים והאם מתן הסטרואידים עשוי היה למנוע את שיתוק המוחין?

בית המשפט פסק, כי במידה והרופא הבודק היה מודע לכך שהאם נמצאת בשבוע ה 27 להריונה ולא בשבוע ה 17 כפי שסבר, היה עולה הצורך לערוך לה בדיקות מוניטור - כך גם נטען בחוות הדעת הרפואית.

עוד נקבע, כי במצב הדברים בו האם ילדה יום לאחר שהגיעה לבית החולים, במידה והיתה מתבצעת בדיקת מוניטור בפעם הראשונה שהגיעה לחדר המיון ניתן היה לגלות סימנים ללידה מוקדמת.

לגבי השאלה האם היה צריך לתת לאם סטרואידים אם לאו התעוררה מחלוקת בין מספר מומחים רפואיים. מחד, נשמעה הטענה כי פרקטיקה זו לא היתה מקובלת בזמן הלידה ולכן לא התקיים צורך במתן סטרואידים, בעוד חוות דעת אחרת גרסה כי הדבר היה מקובל במועד התרחשות האירוע.

בסופו של יום הכריע בית המשפט, כי היה מקובל ליתן סטרואידים בהתקיים סימנים ללידה מוקדמת.

שאלה אחרת שנדרשה להכרעה היתה בדבר תועלתם של הסטרואידים במניעת שיתוק מוחין - סוגיה אשר נותרה ללא מענה.

בנסיבות המקרה פסק בית המשפט, כי מתקיימת דוקטרינת הנזק הראייתי ומכאן, על בית החולים הוטל הנטל לשכנע כי לא התקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם.

כיוון שבית החולים נדרש לשרשרת פעולות בהן לא נקט ולבסוף נשארה שאלה אחת, לגבי השימוש בסטרואידים, אשר נותרה ללא מענה, ומאחר ובית החולים לא הצליח להפריך את הקשר שבין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם, נקבע כי בית החולים יישא בתוצאות הנזק.

פסק דין זה מהווה תקדים משפטי מעניין בתחום של תביעות בעילת רשלנות רפואית, שכן לראשונה קבע בית המשפט העליון כי במידה והגורם המטפל גרם לנזק ראייתי בכך שלא ביצע בדיקה נדרשת, ובכך מנע מהתובע להוכיח את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק, הרי שנטל ההוכחה בעניין זה יעבור אל כתפי הנתבע  - הגורם המטפל, בית החולים, רופא וכד'.

קיבלת טיפול רפואי רשלני? פנה אל עורך דין מנוסה בתחום לקבלת ייעוץ משפטי בדבר אפשרויות הפעולה העומדות בפניך.

המאמר נכתב על ידי עורך דין עופר סולר, המתמחה בייצוג נפגעים עקב ארועי רשלנות רפואית.

לחץ כאן לקריאת תקצירי פסיקה נוספים בתחום רשלנות רפואית: 

רשלנות רפואית בביצוע ביופסיה

רשלנות בניתוח הגדלת חזה

איחור באבחון גידול סרטני בגב