למרות התפיסות השונות לגבי סרבנות גט, ההגדרה הרווחת למונח סרבנות גט היא סירובו של אחד הצדדים למלא אחר החלטת בית הדין הרבני על חיוב גט או כפיית גט.
פסק דין של כפיית גט ניתן כאשר הליכי הגירושין מתארכים לזמן ממושך בשל סירוב אחד מבני הזוג לגירושין ובתנאי שיש סיבה מספיק מוצדקת לכפייה כגון סכנת חיים כתוצאה מהמשך קשר הנישואין, עקרות ונישואין אסורים.
התמודדות עם סרבנות גט
על פי החוק הישראלי ניתן לכפות על סרבן גט לגרש את אשתו במספר דרכים, כאשר הדרך המקובלת ביותר היא הטלת סנקציות על סרבן הגט מתוקף סעיף 1 לחוק בתי הדין הרבניים המעניק להם סמכות זו.
סנקציות אלו כוללות צו עיכוב יציאה מן הארץ, צו עיכוב הנפקת / החזקת או הארכת תוקף דרכון, צו איסור על קבלת או החזקת רישיון נהיגה, צו המגביל זכות לשמש במשרה על פי דין או במשרה בגוף מבוקר, צו המגביל את הזכות לעסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין וצו האוסר להפעיל עסק הטעון היתר או אוסר לפתוח או להחזיק חשבון בנק ולמשוך ממנו שיקים.
דרכים אחרות להתמודד עם סרבנות גט, שהשימוש בהן נדיר יותר, הינן שימוש בסמכות בית המשפט המחוזי להורות על מאסר בפועל במידה וצו כפיית גט שניתן על ידי בית הדין הרבני לא מבוצע. בנוסף, ניתן להטיל על הסרבן קנס בשיעור כזה שיאלץ אותו לתת את הגט.
בשנים האחרונות הוגשו הצעות חוק שעיקרן למסור לבית הדין סמכויות אכיפה ריאליות ויעילות יותר, כגון התרת הנישואין לא על ידי גירושין אלא על ידי הפקעת הקידושין בבית הדין, הענקת סמכות מקבילה למתן גט לבתי המשפט לענייני משפחה, צו הגבלה ישיר שיחול אוטומטית לאחר 30 יום אם האיש לא גירש את אשתו ועוד.
פסק הדין הנפוץ ביותר הוא חיוב גט, לעומת כפיית גט שהיא נדירה יותר. נדגיש כי ייצוג על ידי עורכי דין מנוסים בתחום עשוי כמובן לזרז קבלת גט, גם במקרה של סרבנות ארוכת שנים.
קיראו בנושא: הסכם גירושין
דוגמאות מהחיים...
בידיעה שהתפרסמה ביוני 2011 נמסר על אישה שבעלה מסרב זה שנים ארוכות לתת לה גט ונמצא במאסר כבר מיוני 2001 (עשר שנים נכון לפרסום הכתבה).
האישה ביקשה מבית הדין להאריך את מאסרו ללא הגבלת זמן עד מתן הגט, ודייני בית הדין בירושלים קיבלו את עמדת האישה ופסקו על כליאתו ללא הגבלת זמן של הגבר מתוך סמכות בתי הדין להפעיל סנקציות על מנת לדחוק את סרבני הגט עד למסירת הגט.
ידיעה נוספת שפורסמה ב – 25.11.2010 מספרת על צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוציא בית הדין הרבני בתל – אביב נגד יהודי חרדי תושב ארה"ב ששהה בביקור בישראל.
בני הזוג נישאו בשנת 2000 אך הנישואין עלו על שרטון והם חיים בנפרד. האישה טענה לאלימות פיזית, נפשית ומילולית של הגבר כלפיה ולנוכח העדויות פסק בית הדין הרבני בניו יורק כי על הבעל לתת לאישה גט אך הוא מתחמק מכך באמתלות שונות. בנוסף מתחמק הבעל מתשלום מזונות לקיום האישה ובנם המשותף למרות שיש לא האפשרות הכספית לכך.
בארה"ב לא ניתן לכפות דין רבני באמצעים אזרחיים ולכן ניצלה האישה את ביקור הבעל על מנת להגיש נגדו תביעת מזונות בדרישה לעיכוב יציאה מן הארץ.
דוגמא לפסק דין בנושא סרבנות גט הוא תמ"ש (י-ם) 19270/03 כ.ש נגד כ.פ. מיום 21.12.04: חיוב סרבן גט בתשלום פיצויים. מדובר בבני זוג חרדים עם 6 ילדים, בעוד האישה מסורבת גט 12 שנים.
במהלך שנת 2001 החליט בית הדין הרבני לחייב את הבעל בגט אך הבעל נותר בסירובו. האישה הגישה תביעה לפיצויים בגלל נזקים נפשיים של סבל, בדידות, צער, פגיעה בעצמאותה ואובדן הסיכוי להינשא וללדת שוב.
השופט מ.הכהן מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים קבע כי הנתבע סטה באופן ניכר מהתנהגות ראויה בכך שסירב שנים ארוכות לבקשת אשתו להתגרש, והיתל בה תוך הפרת החלטת בית הדין הרבני הגדול שחייבו לתת גט לאשתו. התנהגות זו גרמה נזק רגשי לאישה ופגעה בכבודה, מעמדה בחברה וחירותה.
השופט פסק כי האישה זכאית בגין הנזקים שנגרמו לה לפיצוי עבור התקופה מיום מתן פסק הדין שחייב את הנתבע לתת גט ועד ליום הגשת התביעה הנוכחית – בסך הכול 200,000 שקלים לשנה ובגין התקופה כולה סך של 325,000 ₪. בנוסף זכאית האישה לפיצויים מוגברים של 100,000 ₪.
השתתפו בהכנת הסקירה: עורכת הדין איילת שיים מור, המנהלת משרד עורכי דין בתחום המשפחה בעיר פתח תקווה ועורכת הדין לירז בן שטרית כ"ץ המתמחה בענייני משפחה ומנהלת משרד עורכי דין מצליח בעיר נתניה.
בכל שאלה בעניין סרבנות גט ניתן לפנות אל עורכות הדין באופן אישי:
- עו"ד לירז בן שטרית כץ 09-8655028
- עו"ד איילת שיים מור 03-9239966
ליחצו למציאת: עורכי דין משפחה וגירושין
קיראו בנושא: נישואין אזרחיים |