סכנה מפני התחשמלות עקב טיפוס על עמוד חשמל

המאמר נכתב באדיבותו של עורך דין עופר סולר.

במהלך היום יום אנו וילדנו נחשפים לגורמים רבים להם יש פוטנציאל לגרום לנו נזקי גוף - כביש סואן, פסי רכבת, רצפה חלקה, עמודי חשמל ועוד.

כאשר אדם או גורם מסוים אחראי על דבר שיש בו כדי לסכן את העוברים והשבים ובפרט ילדים ונערים צעירים אשר שיקול דעתם עלול להיות לוקה בחסר חלה עליו החובה להזהיר מפני הסכנה ולנסות למנוע אותה, על ידי שילוט מתאים, חסימת גישה, גידור וכדומה.

במידה ונגרם לאדם או לילד נזק בשל גורם מסוכן הרי שאותה חובה להזהיר את העוברים ושבים נדרשת כדי להוכיח את הרשלנות של הגורם השולט בדבר המסוכן ובעצם "לתת לנו סיבה לתבוע אותם" (במקרה שנגרם לנו נזק כמובן).

החובה להיזהר מתחלקת לשתיים חובת זהירות כללית שחלה על מקרים מסוג מסוים וכן חובת זהירות ספציפית לאותו המקרה.

בפסק הדין עזבון המנוח קיעאן נ' חברת החשמל דובר בצעיר בן 16 שהיה רועה צאן שיצא לרעות את צאנו יחד עם אחיו הצעיר ובן דודו ביער יתיר בו המשפחה רועה את צאנה דרך קבע.

מסיבה שאינה ברורה החל הנער לטפס על עמוד חשמל נגע בקו המתח ונפל ארצה, האח ובן הדוד קראו לחובשים צבאיים ממוצב סמוך אך אלו לא הצליחו להחיותו והוא נפטר.

בית המשפט קבע כי חברת החשמל הפרה את חובת הזהירות שלה, ראשית מכיוון שעל העמוד לא היה שילוט מספק - אזהרה כי הטיפוס על העמוד מסוכן.

שנית חברת החשמל כשלה מבחינת מניעה – זיזי המתכת שניתן לראות פעמים רבות על עמודי חשמל לא היו מסודרים בצורה שתמנע טיפוס במעטה החיצוני של העמוד ואילו בחלקו הפנימי היה זיז אחד בלבד על כל צלע באופן שאינו מפריע לטיפוס.

חברת החשמל טענה כי העמוד היה ממוקם במקום נידח ולכן במקרה הזה לא נדרש ממנה למגן אותו שכן עלות מיגון כל עמודי החשמל היא נטל כלכלי כבד מאוד.

עם זאת החלה החברה במהלך של מיגון עמודי חשמל הממוקמים ביערות קק"ל ובאזורים בהם ישנם ישובים בדואים עקב ריבוי מקרים מסוג זה.

בית המשפט קבע שהעובדה שהחברה החלה על דעת עצמה במהלך זה מראה על הצורך בו ועל הכרת החברה באחריותה לכך.

כאשר מדובר על חובת זהירות יש לדון גם על הקשר בין ההפרה של החובה לבין הנזק שנגרם בפועל, במקרה זה לא ניתן כמובן לשאול את המנוח מה היה עושה אם היה קיים שילוט מתאים.

מאחר והמנוח היה נער בן 16 שיצא לרעות צאן עם אחיו ובן דודו הצעירים ממנו ובעצם לקח עליהם אחריות, ומאחר ואחיו הצעיר ביקש ממנו לרדת מהעמוד קבע בית המשפט שיש למנוח אשם תורם לקרות התאונה ולמרות שעל פי החוק הוא קטין הרי שהוא בגיל בו ניתן היה לדרוש ממנו אחריות מסוימת למעשיו.

בית המשפט קבע שעל חברת החשמל לפצות את המשפחה:

פיצוי בגין הפסד שכר בשנים אבודות: 670,188 ₪ (זהו הסכום אותו יכול היה המנוח לחסוך, סכום זה מחושב בדרך כלל לפי השכר הממוצע כפול חודשי עבודה מגיל 21 שחרור מצה"ל ועד גיל 67 גיל הפרישה בניכוי הוצאות מחיה).

הוצאות קבורה: סך של 10,000 ₪

פיצוי בגין נזק לא ממוני (כאב וסבל): 500,000 ₪

סך כל הפיצוי: 1,180,188 מסכום זה מנוקה האשם התורם שבית המשפט קבע שהוא שליש.

סה"כ: 786,792 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.

במידה ונפגעתם ואתם חושבים שהפגיעה הייתה עקב רשלנות של גורם אחר יש לפנות להתייעצות אצל עורך דין מנוסה בתחום הנזיקין.

תמיד חשוב לשמור כל מסמך רפואי שהומצא לכם בעקבות פגיעה שחוויתם וכל מסמך אחר שיוכל להעיד על הנזק שנגרם לכם.

קיראו מאמר נוסף: תאונת עבודה עקב חשיפה לחומרים מסוכנים

כנסו לכרטיס העסק של עורך דין עופר סולר - תאונות עבודה (כותב המאמר)