הפרת החובה לקבלת הסכמה מדעת לטיפול רפואי

פרק ד' לחוק זכויות החולה, התשנ"ו -1996, מעגן את החובה המוטלת על כל רופא לקבל את הסכמתו המושכלת של המטופל לביצוע הטיפול הרפואי בגופו.

הסעיף קובע כי לשם קבלת הסכמת המטופל, על הרופא למסור לו את כל המידע הדרוש בהתאם למצבו הרפואי והרלוונטי לסוג הטיפול המוצע לו.

עורך דין עופר סולר מסביר את המשמעותיות שעולות מאי קבלת הסכמתו של המטופל לטיפול רפואי, והתוצאות האפשריות.

דוקטרינת הסכמה מדעת בחוק זכויות החולה

כך, במסגרת חובת הגילוי האמורה צריך הרופא להבהיר בפני מטופלו מהם סיכויי הצלחת הטיפול, אילו סיבוכים עלולים לצוץ במהלכו ובעקבותיו, מהן אפשרויות הטיפול החלופיות העומדות בפניו
ועוד.

יתר על כן, מסירת האינפורמציה הכוללת, כאמור, צריכה להתקיים זמן סביר לפני ביצוע הטיפול, זאת על מנת שהמטופל יוכל לעכל את כל המידע, לעלות שאלות הקשורות לטיפול ולגבש את החלטתו המושכלת באופן מחושב.

ככלל, ניתן לקבל את הסכמת המטופל לטיפול הרפואי בעל פה ואף להסיקה מהתנהגותו.

אולם, החוק מונה מספר מצבים בהם חלה חובה לגבות הסכמה מדעת בכתב על גבי טופס הסכמה מתאים, אשר יפרט את תמצית המידע הרלוונטי. זאת כאשר דרישת הכתב נוגעת בעיקרה לטיפולים רפואיים בעלי אופי כירורגי.

קיראו: רשלנות רפואית בביצוע ביופסיה

מתי ניתן לבצע טיפול רפואי ללא קבלת הסכמה מדעת?

סעיף 15 לחוק קובע תנאים מסוימים שבהתקיימותם לא דרושה קבלת הסכמה מדעת של מטופל. כך, כאשר מצבו הנפשי או הגופני של המטופל לא מאפשר את קבלת הסכמתו המושכלת ואין אפשרות לקבל הסכמה זו מבא כוחו הממונה או מאפוטרופסו, במידה והמטופל קטין או פסול דין.

היה והתקיימו התנאים הנ"ל, ניתן לבצע בו טיפול רפואי ללא קבלת הסכמה מצידו, בכפוף לכך שלא ידוע לרופא כי ישנה התנגדות מטעם המטופל לעריכת הטיפול הרפואי האמור.

יש לציין כי החריג האמור נוגע אך ורק לטיפולים שאינם מנויים בתוספת לחוק, קרי, טיפולים שלא נדרש במסגרתם להחתים את המטופל על טופס הסכמה מדעת בכתב, כמפורט לעיל.

קראו בהרחבה: תסמונת אשרמן וביצוע גרידה מיותרת

הפרת עיקרון הסכמה מדעת כעילת תביעה בבית משפט

רופא שאינו מפרט למטופלו את המידע הנחוץ, מפר את חובתו החוקית ומסתכן בניהול הליכים משפטיים כנגדו, המתבססים על העוולה הנזיקית של הפרת חובה חקוקה.

תביעת הניזוק תתקבל במידה ובית המשפט ייווכח שעמידה בחובת הגילוי מצד הרופא הייתה משפיעה על התנהגות המטופל, באופן בו הוא לא היה מסכים לבצע את הטיפול הרפואי, נשוא תביעתו.

קראו עוד בנושא: חובת הזהירות בנזיקין

יחד עם זאת, ניתן לבסס תביעה העוסקת בהפרת עיקרון ההסכמה מדעת גם על בסיס עוולת הרשלנות, זאת מכוח דוקטרינת הפגיעה באוטונומיה שפותחה בפסיקה (ראו למשל הליך ת"א 52686/94 שולה שמיע נ' ד"ר חזי חייט).

ודוק, על פי פקודת הנזיקין כדי לקבל פיצוי על בסיס רשלנות והפרת הסכמה מדעת, על התובע להוכיח קשר סיבתי בין הפרת העיקרון לעצם מתן ההסכמה. הדוקטרינה שפותחה בפסיקה, כאמור, מתגברת על המכשול החוקי ומעניקה לניזוקים פיצוי אף אם לא הוכיחו קשר סיבתי.

כך, די אם הניזוק יראה כי טיפול רפואי ניתן בניגוד להסכמתו המושכלת על מנת שבית המשפט יפצה אותו בגין כך.

לפיכך, כל אדם הסבור שהופר כלפיו עיקרון הסכמה מדעת, צריך לפנות לייעוץ משפטי של עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, שכן ייתכן והוא יהיה זכאי לפיצוי, אף אם על פי דיני הרשלנות הרגילים הוא לא היה זכאי לקבלו.

למידע נוסף בקרו: פורום רשלנות רפואית

• מצוקה בלידה