מטופל ששוחרר מבית החולים בטרם עת, נפטר בביתו

פעמים רבות ממנה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו למתן חוות דעת בנושא מסוים או מאמץ חוות דעת מטעם מומחה של אחד הצדדים. כאשר בית המשפט מקבל חוות דעת מומחה עליו להקפיד להתרשם מההיבט המקצועי של אותו מומחה רפואי ולאחר מכן לבחון את השלכות הממצאים המקצועיים על הפן המשפטי.

השופט נדרש לבצע אבחנה זו בין מקצועיות המומחה למקצועיות המשפטן, באשר אלה הם שני מישורים שונים לחלוטין. על המומחה להישאר בהיבט המקצועי של מומחיותו ועל השופט לבחון את הדברים במישור המשפטי, הוא תחום התמחותו. קביעות אלה יפות לכל ענפי המשפט ותקפות גם לגבי תביעות אשר עניינן טענת רשלנות בטיפול. ובמקרים מעין אלה מומלץ לפנות בהקדם לקבלת סיוע וליווי משפטי מטעם עורך דין רשלנות רפואית.

בהליך רע"א  2146/08 עזבון המנוח ב.מ. נגד מרכז רפואי "בני ציון" שבו התקבל ערעור על קביעות בית המשפט המחוזי ובית המשפט השלום, פסק בית המשפט העליון כי מקור הטעות של הערכאות מטה הינו חוסר אבחנה בין התפקיד המקצועי של חוות הדעת לבין ההשלכות המשפטיות שלה.

בתיק זה מדובר על ערעור ב"גלגול שלישי" - רשות לערעור זה ניתנת רק במקרים המעוררים שאלה עקרונית ציבורית או משפטית, שהינה מעבר למקרה הפרטי הנדון. כך במקרה זה, אושר לדון בתיק ב"גלגול שלישי" בשל נסיבותיה החריגות של התובענה אשר עניינה טענת רשלנות רפואית בטיפול ובשל שאלות הרוחב המשפטיות שמעלה התיק.

לחצו כאן לקריאת מאמרים נוספים בתחום רשלנות רפואית:

רשלנות באי מניעת לידה מוקדמת

איחור באבחון גידול סרטני בגב

רשלנות בניתוח פלסטי להגדלת חזה

הרקע העובדתי

בשנת 2001 המנוח, אשר עזבונו הוא התובע היה בן 26 וסבל מכאבי גרון ושיעול המלווה בחום. יומיים לאחר מכן, כשתסמינים אלה לא חלפו פנה המנוח לבדיקת רופא קופת חולים, אשר אבחן אצל המנוח זיהום בדרכי הנשימה העליונות.

המנוח הוסיף לחוש ברע ואף סבל מחום גבוה ולכן פנה עוד באותו יום לחדר מיון של מרכז רפואי "בני ציון". המנוח שוחרר לביתו עוד באותו לילה לאחר ביצוע מספר בדיקות שגרתיות ובהן בדיקת דם, בדיקת שתן, צילומי רנטגן וכן בדיקת א.ק.ג. אשר תוצאותיה לא נרשמו.
למנוח ניתנה אבחנה של זיהום אשר מקורו בוירוס. המלצת הרופא המטפל היתה מנוחה בליווי טיפול תרופתי. בצהריי היום למחרת נמצא המנוח מת במיטתו.

בנתיחה שלאחר המוות התגלה כי סיבת פטירת המנוח היא דלקת חריפה וקשה בשריר הלב myocarditis אשר הביאה לכישלון לבבי.

טענות הצדדים

המבקשים טענו כי הממצאים שעלו מבדיקת  הא.ק.ג. חייבו המשך אשפוז המנוח במרכז הרפואי "בני ציון", דבר שלטענתם היה יוצר סיכוי סביר למניעת מותו. שחרור המנוח לביתו לטענתם, היה בגדר פעולה רשלנית ובלתי סבירה לחלוטין.

המשיבים טענו מנגד, כי הממצאים שעלו מבדיקת הא.ק.ג. הצביעו על כך שלמנוח דופק מהיר, אך לא עלה ממצא שחייב את אשפוזו, לכן, לגישתם, החלטתם לשחרר את המנוח אינה חורגת מסטנדרט רפואי סביר.

פסיקות בית משפט השלום והמחוזי - בית החולים לא התרשל

בית משפט השלום מינה מומחה רפואי מטעמו לצורך הכרעה במחלוקת. חוות דעת זו אומצה במלואה ובה נקבע כי בנסיבות קבלת המנוח לחדר מיון בית החולים, גם לו היה נשאר לאשפוז והשגחה ולא משוחרר לביתו היה מועבר למחלקה פנימית של בית החולים ומשוחרר למחרת היום עם הוראות דומות לאלה שקיבל בראשונה.

הסיכוי להצילו, לו היה מושאר בבית החולים, עומד לפי דעת המומחה על 30%. אשר על כן, דחה בית משפט השלום את תביעת המבקשים לרשלנות רפואית, וקבע כי המשיבים לא התרשלו בהחלטתם על שחרור המנוח לביתו.

בית המשפט המחוזי אישר את פסק דינו של בית המשפט השלום, והוסיף כי לא ניתן להורות על אשפוז טוטאלי לכל מי שמגיע לבית החולים וחש ברע. בנוסף, קבע בית המשפט כי לא ניתן להוכיח קשר סיבתי בין שחרור המנוח לביתו לבין פטירתו, מקום בו לא ניתן לקבוע כי השארתו לאשפוז ופיקוח היתה מונעת את מותו.

פסיקת בית המשפט העליון - הפיכת החלטת הערכאות הקודמות

בית המשפט העליון קבע כי נוכח העובדה שתרשים בדיקת הא.ק.ג. לא נמצא, נגרם נזק ראייתי למבקשים אך הוא אינו מטה את הכף משום שממצאי הבדיקה נמצאו בשלמותם.

בית המשפט קבע כי מהממצאים שעלו בבדיקת הא.ק.ג. היה על בית החולים לאשפז את החולה עד יום המחרת לכל הפחות. נראה כי בית החולים מיהר לשחרר את המנוח ובכך התרשל.

בפסיקתה קבעה הערכאה המשפטית כי יש להעביר את נטל ההוכחה שלא התרחש קשר סיבתי על כתפי המשיבים, זאת בשל העובדה שנגרם נזק ראייתי באי רישום תוצאות בדיקת הא.ק.ג. בכך, מנעו מהמנוח מעקב נאות והמשך בירור הבדיקות במחלקה הפנימית וניסיון לתור אחר תוצאות מדויקות לבדיקות שנערכו. בעקבות אלה, נגרם נזק למנוח. משלא עמדו המשיבים בנטל זה, הקשר הסיבתי אכן מתקיים.

בית המשפט קבע, כי בהסתמך על דעת מומחה, עליו להבחין בין קביעותיו המקצועיות של המומחה לבין ההשלכות המשפטיות. בית המשפט, והוא בלבד, רשאי לקבוע ולהכריע בשאלות המשפטיות.

לפיכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור. נפסק, כי על בית החולים לשאת בנזק שנגרם למנוח בגובה 30%, כפי שקבע המומחה הרפואי מטעם בית משפט השלום. סך הפיצוי נקבע בשיעור של 472,745 ש"ח.

נגרם לך נזק עקב רשלנות רפואית? הקדם לפנות אל עורך דין המתמחה בתחום.

סקירת פסק הדין נכתבה על ידי עורך דין עופר סולר, המתמחה בליווי משפטי וייצוג של נפגעי רשלנות רפואית בארץ.

נגרם לך נזק עקב רשלנות רפואית? 

פנה בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי