תסמונת אשרמן בשל ביצוע גרידה מיותרת

עובדות כתב התביעה - תסמונת אשרמן בגלל גרידה מיותרת

התובעת בת 28 בשבוע ה- 42 להריונה השני, אושפזה בבית החולים ברזילי שבאשקלון עקב חשש למצוקה עוברית על פי תרשים המוניטור, לצורך ביצוע ניתוח קיסרי.

הניתוח עבר בשלום ולתובעת נולד בן במשקל 3,370 גרם. על פי דו"ח הניתוח בגמר הניתוח, השליה הוצאה בשלמות וכן לא היה דמם. הרחם היה מכווץ ורמת המוגלובין הטרום ניתוחית עמדה על 12.3 גרם לדציליטר.

התובעת שוחררה לביתה כעבור עשרה ימים במצב כללי טוב. בשחרורה רמת המוגלבין עמדה על 10.05 גרם לדציליטר.

כשבועיים מיום הניתוח, פנתה התובעת לבית החולים בשל דם נרתיקי שהתגלה. מבדיקה סטנוגרפית שהתקיימה לא עלה אף ממצא חריג ברחם. התובעת עברה עוד מספר בדיקות כגון תפקודי קרישה ואולטראסאונד שגם הן נמצאו תקינות. יום למחרת ללא כל טיפול, הדמם פסק והתובעת שוחררה לביתה עם המלצה לביקורת אצל רופא נשים.

כעבור כשבוע מיום שחוררה השני פנתה התובעת שוב לבית החולים עקב אירוע חוזר של דמם. מבדיקות שעברה התובעת נמצא דימום בכמות בינונית, רחם ריק ורמת המוגלובין של 9.5 גרם לדציליטר.

בעקבות תוצאות אלו, הוחלט לבצע לתובעת גרידה. במהלך הגרידה הוצא חומר רב ובתשובה פתולוגית שנערכה באותו יום נמצאו חלקים זעירים מהשליה, רירית רחם וסיבי שריר. יום לאחר הגרידה נמצאה רמת המוגלובין על 8.1 גרם לדציליטר. דימום התובעת פסק והיא שוחררה לביתה.

בחודש שלאחר ביצוע הגרידה הופיעו אירועי דימומים והתובעת שבה ופנתה לבית החולים, שם בוצע לתובעת גרידה נוספת, תפירה של הענפים הצווארים של עורקי הרחם ואמבוליזציה של עורקי הרחם. כחודשיים לאחר מכן עברה התובעת הפרדת הידבקויות בחלל הרחם שבוצעה בבית החולים איכילוב.

התובעת הגישה תביעה בטענה של רשלנות רפואית אשר גרמה לה להידבקויות בחלל הרחם ופגיעה בכושר הפוריות.

עמדת התובעת והנתבעת

התובעת אשר סומכת דעתה על דעת מומחה מטעמה, טענה כי בסמוך ללידתה בוצעה לה גרידה מיותרת בעקבותיה היא סובלת מהיעדר פוריות. היעדר הפוריות מקורו בתסמונת אשרמן – Asherman's syndrome, אשר עניינה הידבקויות בחלל הרחם אשר מקשות על הכניסה להריון וקליטתו. לשיטת התובעת האחריות לנזק זה מוטלת על בית החולים שכן זה העניק לה טיפול רשלני.

הנתבעת הציגה חוות דעת של מומחה מטעמה אשר סותרת את הממצאים אותם הציגה התובעת וקבעה כי ההחלטה לבצע גרידה הייתה סבירה ואין להמתין להידרדרות במצבה של המטופלת כדי לבצע גרידה.

בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו אשר קבע בהתאם למצבה הרפואי של התובעת לאחר הלידה, כאשר רמת המוגלובין לא ירדה לרמה קריטית, ראיה לכך שהדימום לא היה חריג במיוחד, הרי שהגרידה בוצעה מתוך שיקול דעת מוטעה ושלא לצורך.

לדעת המומחה, הקושי בקליטת היריון ברחמה של התובעת הינו נזק ישיר כתוצאה מביצוע הגרידה.

פסיקת בית המשפט - רשלנות רפואית ופיצויים!

ביצוע גרידה מיד לאחר הלידה הינו דבר מסוכן העלול לגרום נזק קריטי לרחם היולדת ויש לבצעו רק בהתקיים חשש ממשי לחיי היולדת. בית המשפט ניתח את התנהלות בית החולים והצוות המטפל בכדי לקבוע האם התרשל כאשר החליט על ביצוע הגרידה בתובעת.

מניתוח העובדות עולה כי לא היה סיכון לחייה של התובעת וכן לא הייתה עדות לשארית שליה, על כן בשל מצבה הרפואי של התובעת, שנסמך בנתוני הבדיקות אותן היא עברה לאחר הלידה, לא היה צורך בביצוע גרידה באופן דחוף ולכן אסור היה לבצע את הגרידה וזאת בשל הסיכון הגבוה להידבקויות וכן עקרות.

ביצוע הגרידה חרגה מרמת הזהירות הנדרשת מהרופא הסביר והיה לנקוט בצעד זה כמוצא אחרון בבחינת פעולה מצילת חיים. בנוסף לזאת, נראה כי עמדו בפני הצוות הרפואי אופציות טיפוליות חלופיות כגון אשפוז למעקב דם או היסטרוסקופיה. משאלו לא נשקלו הצוות הרפואי סטה בהתנהגותו בסטנדרט התנהגות סביר בנסיבות העניין.

בנוסף לאלו, על הצוות הרפואי הייתה מוטלת חובה לספק לתובעת הסבר מלא על סיכוני הטיפול אותו היא קיבלה וכן ליידע אותה בדבר האופציות החלופיות לטיפול.

למרות שהתובעת חתמה על טופס שכביכול מסביר ומספק לה מידע אודות הטיפול שעתיד להינתן לה, אין בו די כדי להיחשב כגיבוש הסכמה מדעת לביצוע הגרידה, שכן על התובעת לחתום כאשר היא ערה לכל המידע הרלוונטי, דבר שכאמור לא התקיים. הסכמתה איננה תקפה.

הצוות המטפל בנסיבות העניין התרשל פעמיים, באופן שגרם נזק לתובעת. על הנתבעת לשאת באחריות לכל הנזקים שנגרמו לתובעת. בגין הפסדי שכר בעבר ופיצוי בגין כאב וסבל נקבע לתובעת פיצוי בסכום העומד על סך 118,669 ₪ וזאת בהתחשב בעובדה כי בסופו של דבר לאחר קשיים מרובים הצליחה התובעת להרות וילדה.